פסק-דין בתיק ת"א 869-06

1.1.1.               

א.  מבוא ורקע

1.   המדובר בתביעת נזיקין שהגישה התובעת, ילידת 25.12.49, כנגד אולם-שמחות (להלן גם: "האולם"), מבטחתו ותקליטן שהרקיד באירוע חתונה בו השתתפה התובעת באולם, בתאריך 7.6.05

(להלן גם: "האירוע") , בגין תאונה שאירעה לה, לטענתה (בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית), עת פסעה לכיוון רחבת הריקודים באולם, רגלה נתקלה בכבל חשמל שהיה זרוק על הרצפה, היא הוטחה מלוא קומתה ארצה ושברה את ידה השמאלית (להלן גם: "התאונה").

2.   הנתבע מס' 3 שלח הודעת צד ג' לצד השלישי, שהיה  איש הגברה ותחזוקה של ציוד ההגברה באולם ואחראי על כל חיבורי הציוד והחשמל, אך האחרון, הגם שהגיש כתב הגנה להודעה והתייצב לחלק מן הדיונים, נמנע מלהתייצב בהמשך, ולבקשת שולח ההודעה ניתן כנגדו, ביום 31.1.2011, פסק-דין מותנה בתוצאת תביעת התובעת כנגד שולח ההודעה.

3.   לנוכח הפער בין תחשיבי הנזק מטעם הצדדים ובין ממצאי חוות-דעת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, המליץ בית המשפט כי המומחה מטעם התובעת יבדוק אותה שוב - לאור ממצאי בדיקת המומחה הרפואי מטעם הנתבעים - אולם גם לאחר בדיקה מחודשת נותר הפער בין חוות-דעת המומחים בעינו.

4.   או אז  הציע בית המשפט לשמוע את חקירות המומחים בשלב הראשון, בתקווה כי ניתן יהיה לגבש, בעקבותיהן, הצעת פשרה לצדדים, אולם לאחר שמיעת חקירותיהם לא סבר בית המשפט כי ניתן לגשר על הפערים ולהציע הצעת פשרה.

5.   בנסיבות אלה, הושלמה פרשת הראיות.

6.   מטעם התביעה העידו, בנוסף למומחה הרפואי מטעם התובעת, התובעת עצמה ובעלה; אורחות באירוע - הגב' ורדה עמר והגב' סיניה כהן - אחות הכלה,  וכן רופא המשפחה של התובעת הד"ר אלכסנדר ברונשטיין.

7. מטעם ההגנה העידו:  מר צחי אבו - אחד מבעלי המניות והבעלים של האולם במועד התאונה וכן הנתבע מס' 3 בעצמו.

ב.  טיעוני הצדדים

1.   לטענת התובעת, היא הוכיחה את אירוע ונסיבות התאונה כפי טענתה, באמצעות עדותה שלה, עדות בעלה ועדויות האורחות באירוע ,"אשר ראו אותה בתחילת הערב, לפני הנפילה - ואחריה ותיארו את מצבה באופן אובייקטיבי, מצב המתאים לאחר חבלה משמאל, מה שלא היה לפני האירוע".

2.   התובעת מפנה גם לדיסק החתונה, נספח "ג" לתצהיר עדותה הראשית, שם רואים אותה, לטעמה, רוקדת בתחילה ללא כל מגבלות - ובהמשך, לאחר הנפילה, היא נראית יושבת ותופסת את ידה וסובלת.

3.   לטענת התובעת ובעלה, הם דיווחו אודות התאונה, מיד לאחר שקרתה, לשי, בנו של הבעלים של האולם, וסבורים, כי העובדה ש הנתבעים לא הביאוהו לעדות, אלא בחרו באחיו, פועלת כנגדם בבחינת הימנעות מהבאת ראיה רלבנטית.

4.   התובעת דוחה את הכחשת הנתבעים את אירוע התאונה על בסיס עדות התקליטן והכתוב בתיעוד הרפואי הסמוך לאירוע.

       4.1   לגבי התקליטן שלא ראה את האירוע, טוענת התובעת, כי עובדה זו איננה מעלה או מורידה,                         כיוון שמנקודת עמידתו באירוע, אין אפשרות צפייה על כל המקום - בוודאי לא למקום                               התאונה.                                         

      4.2.   לגבי התיעוד הרפואי הסמוך לאירוע, שם נרשם כי התובעת נפלה בבית, טוענת התובעת, כי

               היא שמה לב לטעות במסמך הרפואי וביקשה מן הרופא לתקן את הרישום - עובדה                                     שאושרה גם על ידי הרופא בעדותו והוא אף אישר שבהחלט עקב עומס רשם, על דעת עצמו,

               את המלה " בבית".